Vayedaber

Simple Havroutah

Shvouoth

Daf 27a

מַתְנִי' נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל – פָּטוּר. לְקַיֵּים וְלֹא קִיֵּים – פָּטוּר; שֶׁהָיָה בַּדִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא.

Traduction

MISHNA: If one takes an oath to refrain from performing a mitzva and he does not refrain, he is exempt from bringing an offering for an oath on an utterance. If he takes an oath to perform a mitzva and he does not perform it, he is also exempt, though it would have been fitting to claim that he is liable to bring the offering, in accordance with the statement of Rabbi Yehuda ben Beteira.

Rachi non traduit

מתני' שהיה בדין שיהא חייב. הנשבע לקיים ולא קיים:

כדברי רבי יהודה בן בתירא. גרסי' ולא גרסי' דברי רבי יהודה והכי קאמר נשבע לקיים ולא קיים פטור שאילו לדברי ר' יהודה בן בתירא היה בדין לחייבו:

Tossefoth non traduit

לקיים המצוה פטור שהיה בדין שהוא חייב דברי ר' יהודה בן בתירא. בקונטרס גורס כדברי ר' יהודה בן בתירא ולא גרס דברי משום דבמתני' קתני פטור ולר' יהודה בן בתירא הוי חייב כדקתני לקמן במתניתין ולריב''א היה נראה לקיים גירסת הספרים דמודה ר' יהודה בנשבע שלא לאכול נבילה ואכל דפטור דאין איסור חל על איסור ולעיל (שבועות ד' כג:) נמי פריך גבי נבילה מושבע ועומד מהר סיני הוא משמע דליכא מאן דפליג ודוקא בלקיים המצות כגון לישב בסוכה או לאכול מצה מחייב ר' יהודה וטעמא כדאמר בנדרים (ד' ח.) מנין שנשבעין לקיים המצות שנא' נשבעתי ואקיימה וה''נ מחייב עליה קרבן והכי איתא בירושל' דבשלא אוכל נבילה ואכל מודה רבי יהודה דפטור דאי תימא חייב ליתני לא אם אמרת בשבועת הרשות שכן עשה בה לאו כהן והן כלאו תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהן והן כלאו פי' הן כלאו שאוכל נבילות כמו שלא אוכל נבילות אלא ודאי מודה רבי יהודה בן בתירא דפטור והשתא גרסי' דברי ר' יהודה שפיר דהכל מדר' יהודה בן בתירא וה''פ לקיים מצוה פטור דהיינו שלא אוכל נבילות ויש מקום שבדין חייב כגון לישב בסוכה דברי רבי יהודה בן בתירא:

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: מָה אִם הָרְשׁוּת, שֶׁאֵינוֹ מוּשְׁבָּע עָלָיו מֵהַר סִינַי – הֲרֵי הוּא חַיָּיב עָלָיו; מִצְוָה, שֶׁהוּא מוּשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב עָלֶיהָ?!

Traduction

The mishna explains: Rabbi Yehuda ben Beteira said: What? If, with regard to an oath concerning an optional matter, for which one is not under oath from Mount Sinai, he is liable for breaking it, then with regard to an oath about a mitzva, for which he is under oath from Mount Sinai, is it not logical that he would be liable for breaking it?

Tossefoth non traduit

מצוה שמושבע עליה מהר סיני. תימה מהאי טעמא נמי אמאי אין איסור חל על איסור ואי משום דילפינן בפרק כל הבשר (חולין דף קיג:) מומתו בו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת וילפינן מינה דכהן טמא שאכל תרומה טמאה פטור אם כן היכי עביד קל וחומר נימא איסור שאינו חל על איסור יוכיח:

אָמְרוּ לוֹ: לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הָרְשׁוּת – שֶׁכֵּן עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן, תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת מִצְוָה – שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן; שֶׁאִם נִשְׁבַּע לְבַטֵּל וְלֹא בִּיטֵּל – פָּטוּר.

Traduction

The Rabbis said to him: No, if you said that one is liable for breaking an oath concerning an optional action, where the Torah rendered one liable for a negative oath not to perform it like for a positive oath to perform it, shall you also say one is liable with regard to breaking an oath concerning a mitzva, where the Torah did not render one liable for a negative oath like for a positive oath, since if one takes an oath to refrain from performing a mitzva and did not refrain, he is exempt.

Rachi non traduit

שלא עשה בה לאו כהן. וקרא כתיב להרע או להיטיב:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל, יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב'' – מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת; אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל, שֶׁהוּא פָּטוּר.

Traduction

GEMARA: The Sages taught in a baraita: One might have thought that when one takes an oath to refrain from performing a mitzva and he does not refrain, he would be liable to bring an offering for an oath on an utterance. To counter this, the verse states: ''To do evil, or to do good'' (Leviticus 5:4). Just as doing good is referring to an oath about an optional action, so too, doing evil is referring to an oath about an optional action. I will therefore exclude from liability one who takes an oath to refrain from performing a mitzva and does not refrain, so that he is exempt from bringing the offering.

Rachi non traduit

גמ' יכול נשבע לבטל את המצוה וכו'. ותהא זו קרויה הרעה שהוא מריע לעשות שמבטל את המצוה:

מה הטבה רשות. לקמיה מפרש לה:

Tossefoth non traduit

ת''ל להרע או להיטיב. הך דרשא לא אתיא כר''ע דלדידיה אמר לעיל (שבועות דף כו.) דדריש בריבויי ומיעוטי ומאי מיעט מיעט דבר מצוה:

מה הטבה רשות. פירוש שאינה בביטול מצוה והכי מפרש לה לקמן:

יָכוֹל נִשְׁבַּע לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּים, שֶׁיְּהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב'' – מָה הֲרָעָה רְשׁוּת, אַף הֲטָבָה רְשׁוּת; אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּים, שֶׁהוּא פָּטוּר.

Traduction

The baraita continues: One might have thought that when one takes an oath to perform a mitzva and does not perform it, that he would be liable. To counter this, the verse states: ''To do evil, or to do good.'' Just as doing evil is referring to an oath about an optional action, so too, doing good is referring to an oath about an optional action. I will therefore exclude from liability one who takes an oath to perform a mitzva and does not perform it, so that he is exempt from bringing the offering.

Rachi non traduit

יכול נשבע לקיים כו'. ותהא זו קרויה הטבה שהוא מטיב לקיים מצוה:

מה הרעה רשות. לקמיה פריך ממאי דקראי ברשות כתיבי:

יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ וְלֹא הָרַע – יָכוֹל יְהֵא פָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב'' – מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת; אָבִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע, שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

Traduction

One might have thought that when one takes an oath to harm himself and he does not harm himself, that he could be exempt from liability. The verse states: ''To do evil, or to do good.'' Just as doing good is referring to an oath about an optional action, so too, doing evil is referring to an oath about an optional action. I include as liable one who takes an oath to harm himself and does not harm himself, since it is his prerogative to harm himself or not.

Tossefoth non traduit

אביא נשבע להרע לעצמו. כולי הך בבא לא צריכא אלא לאשמועינן דאדם רשאי לחבול בעצמו דפלוגתא היא בהחובל (ב''ק דף צא:):

יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים וְלֹא הֵרַע, שֶׁיְּהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב'' – מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת; אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים וְלֹא הֵרַע, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הֲטָבַת אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אוֹ לְהֵיטִיב''. וְאֵיזוֹ הִיא הֲרָעַת אֲחֵרִים? ''אַכֶּה אֶת פְּלוֹנִי וַאֲפַצֵּעַ אֶת מוֹחוֹ''.

Traduction

One might have thought that when one takes an oath to harm others and does not harm them, that he would be liable. To counter this, the verse states: ''To do evil, or to do good.'' Just as doing good is referring to an oath about an optional action, so too, doing evil is referring to an oath about an optional action. I will therefore exclude from liability one who takes an oath to harm others and he does not harm them, since it is not his prerogative to do so. From where is it derived that taking an oath that concerns doing good to others is included among the oaths for which one may be liable? The verse states: ''Or to do good.'' And what is harming others? An example is when one takes an oath saying: I will strike so-and-so and injure his brain.

Rachi non traduit

ת''ל או להיטיב. או יתירה לדרשא:

Tossefoth non traduit

נשבע להרע לאחרים. הך בבא נמי לא צריכא ומשום סיפא דבעי לרבויי הטבת אחרים נקט לה:

וּמִמַּאי דִּקְרָאֵי בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבִי? דִּלְמָא בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבִי!

Traduction

The baraita assumes throughout that ''to do evil, or to do good'' is referring to optional actions. The Gemara asks: But from where do we know that these verses are written referring to optional matters? Perhaps they are written referring to matters involving a mitzva.

Tossefoth non traduit

דלמא בדבר מצוה כתיבי. פי' אף בדבר מצוה אבל אין לפרש דלמא בדבר מצוה לחוד כתיבא מדקאמר לקמן אלא אי אמרת בדבר מצוה כתיבי מאי מיעט ולימא דמיעט דבר הרשות אלא פשיטא ליה להש''ס דבדבר הרשות כתיב דלהרע ולהיטיב משמע נמי בהרעת הגוף ובהטבת הגוף:

דלמא בדבר מצוה כתיבי. קראי להרע כגון לא אוכל מצה שהיא הרעה גמורה שמריע לגופו ולנפשו ולהיטיב כגון אוכל מצה שהיא הטבה גמורה שמטיב לגופו ולנפשו:

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּבָעֵינַן הֲטָבָה דּוּמְיָא דַּהֲרָעָה, וַהֲרָעָה דּוּמְיָא דַּהֲטָבָה; דְּאַקֵּישׁ הֲרָעָה לַהֲטָבָה – מָה הֲטָבָה אֵינָהּ בְּבִיטּוּל מִצְוָה, אַף הֲרָעָה אֵינָהּ בְּבִיטּוּל מִצְוָה. הֲרָעָה גּוּפָהּ – הֲטָבָה הִיא.

Traduction

The Gemara rejects this: This should not enter your mind, since we require that doing good be similar to doing evil, and doing evil be similar to doing good, as doing evil is juxtaposed to doing good in the verse. If one stipulates that the verse is referring to matters involving a mitzva, then just as doing good does not involve refraining from performing a mitzva, but must involve performing a mitzva, e.g., an oath to eat matza on Passover, so too, doing evil does not involve refraining from performing a mitzva, e.g., an oath not to eat leavened bread on Passover. The result of this reasoning is that doing evil in the verse is itself doing good, in that it will always involve taking oaths to keep mitzvot.

Rachi non traduit

מה הטבה. לעצמו דהיינו אוכל:

שאינה בביטול מצוה. כגון אוכל ביוה''כ או חמץ בפסח דהא לא קרי הטבה שהרי גורם רעה לנפשו אלא בקיום מצוה כגון אוכל מצה בלילי פסח אף הרעה דלא אוכל שאינה בביטול מצוה כגון לא אוכל מצה אלא בקיום מצוה כגון לא אוכל חמץ א''כ למה לי דכתבה הך הרעה הטבה היא לענין מצוה והא כתבה:

וְאַקֵּישׁ הֲטָבָה לַהֲרָעָה – מָה הֲרָעָה אֵינָהּ בְּקִיּוּם מִצְוָה, אַף הֲטָבָה אֵינָהּ בְּקִיּוּם מִצְוָה. הֲטָבָה גּוּפַהּ – הֲרָעָה הִיא.

Traduction

And likewise, doing good is juxtaposed to doing evil; just as doing evil does not involve performing a mitzva, as it would then not be doing evil, so too, doing good does not involve performing a mitzva. Doing good in the verse is itself doing evil, in that it does not involve the fulfillment of mitzvot.

Rachi non traduit

ואקיש הטבה להרעה מה הרעה. דלא אוכל שאינה בקיום מצוה כגון לא אוכל חמץ בפסח דההיא לא הרעה מיקריא לענין מצוה:

אף הטבה. דאוכל שאינה בקיום מצוה כגון אוכל מצה אלא בביטול מצוה כגון אוכל חמץ בפסח וא''כ הטבה זו הרעה היא והא כתבה:

אִי הָכִי, בִּדְבַר הָרְשׁוּת נָמֵי לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ!

Traduction

The Gemara asks: If that is so, that doing evil and doing good are compared in this manner, you do not find that the verse can be interpreted even with regard to optional matters, as the same sort of contradiction could be generated.

Rachi non traduit

ה''ג אי הכי בדבר הרשות נמי לא משכחת לה אלא מדאיצטריך או לרבות הטבת אחרים שמע מינה לאו בדבר מצוה כתיבי כו'. והכי פירושה אי הכי בדבר הרשות נמי איכא לאקשויי כי האי גוונא אקיש הרעה להטבה מה הטבה דאוכל שאינה בדבר רע לגופו כגון אוכל דבר שקשה לגוף דההיא לאו הטבה מיקריא אלא דבר המהנהו אף הרעה דלא אוכל שאין שבועה זו רעה לגופו אלא הטבה כגון לא אוכל דברים הקשים לגוף וא''כ הרעה הזאת הטבה היא לו והא כתיב ליה הטבה ואקיש הטבה להרעה מה הרעה דלא אוכל לא נשבע על דבר הקשה דההיא לאו הרעה מיקריא אלא בדבר הטוב לגוף נשבע שלא יאכלנו אף הטבה דאוכל כגון שנשבע בדבר הרע לו שתהא שבועה רעה לו א''כ הטבה גופה הרעה היא:

Tossefoth non traduit

אי הכי בדבר הרשות נמי לא משכחת לה. תימה דבדבר הרשות משכחת לה שפיר הרעה דומיא דהטבה והטבה דומיא דהרעה מה הטבה שאינה בביטול מצוה ומותר לעשות דאל''כ לאו הטבה היא אף הרעה שמותר לעשות כגון לא אוכל ככר זו ומה הרעה שאינה בקיום מצוה שאין חובה לעשות אף הטבה כן כגון אוכל ככר זו דמה לנו להקיש לגמרי עד שיקשה הטבה גופה הרעה היא הרעה גופה הטבה היא כיון שאנו מוצאין להשוותם:

אֶלָּא מִדְּאִיצְטְרִיךְ ''אוֹ'' לְרַבּוֹת הֲטָבַת אֲחֵרִים – שְׁמַע מִינַּהּ בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבִי. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבִי; הַשְׁתָּא הֲרָעַת אֲחֵרִים אִיתְרַבַּי, הֲטָבַת אֲחֵרִים מִיבַּעְיָא?!

Traduction

Rather, one may derive that the verse is referring to optional matters from the fact that it was necessary for the verse to write ''or to do good,'' in order to include liability for oaths that involve doing good to others. Conclude from it that these verses are written referring to optional matters. As, if it should enter your mind that the verses are written referring to matters involving a mitzva, there is a difficulty: Now that doing evil to others has been included, i.e., when one takes an oath to refrain from performing a mitzva, is it necessary to mention doing good to others?

Rachi non traduit

השתא הרעת אחרים. דהויא ביטול מצוה איתרבאי הטבת אחרים דקיום מצוה היא מיבעיא:

Tossefoth non traduit

מדאיצטריך או לרבות הטבת אחרים. תימה א''כ למה להו לרבנן למימר במתני' תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהן תיפוק ליה דלהרע לא מיירי בדבר מצוה מדאיצטריך או לרבות הטבת אחרים ובעינן הטבה דומיא דהרעה דבדבר הרשות ולאו פירכא היא דנהי דקיום מצוה לא כתיב הכא מ''מ נילף מקל וחומר:

וְהַאי ''אוֹ'' – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק! לְחַלֵּק לָא צְרִיךְ קְרָא.

Traduction

The Gemara challenges: But this ''or'' is necessary in order to separate them, i.e., to indicate that one can be liable for either type of oath. Had the verse said: To do evil and to do good, one might assume that one is liable only for oaths that involve both. The Gemara answers: A verse is unnecessary in order to separate, as it is clear that either sort of oath is included.

Rachi non traduit

והאי או מיבעי ליה לחלק. דאי כתיב להרע ולהיטיב הוה אמינא עד דמשתבע אתרוייהו:

הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹנָתָן, אֶלָּא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

Traduction

The Gemara asks: This works out well according to Rabbi Yonatan’s opinion concerning the interpretation of conjunctions, but according to Rabbi Yoshiya’s opinion, what can be said?

דְּתַנְיָא: ''אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ'' – אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ; אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ, אִמּוֹ וְלֹא אָבִיו – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל'' – אָבִיו קִלֵּל, אִמּוֹ קִלֵּל. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

Traduction

The Gemara explains: As it is taught in a baraita: From the verse: ''A man who curses his father and his mother shall die'' (Leviticus 20:9), I have derived only that one is liable if he curses both his father and his mother. From where do I derive that if one curses his father but not his mother, or his mother but not his father, he is liable? The continuation of the verse states: ''His father and his mother he has cursed; his blood is upon him.'' In the first part of the verse, the word ''curses'' is in proximity to ''his father,'' and in the last part of the verse, ''cursed'' is in proximity to ''his mother.'' This teaches that the verse is referring to both a case where he cursed only his father and a case where he cursed only his mother; this is the statement of Rabbi Yoshiya. Rabbi Yoshiya maintains that conjunctions are interpreted strictly unless the verse indicates otherwise.

Rachi non traduit

אביו קלל אמו קלל. בראש המקרא סמך קללה לאביו ובסופו סמך קללה לאמו:

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמָע שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וּמַשְׁמָע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

Traduction

Rabbi Yonatan says: There is no need for this derivation, because the phrase ''his father and his mother'' indicates that one is liable if he curses both of them together, and it also indicates that he is liable if he curses either one of them on their own,

Rachi non traduit

ומשמע אחד בפני עצמו. וריבויא דסיפיה דקרא מיבעי ליה לרבות מקלל לאחר מיתה והכי מפר' לה בסנהדרין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source